טיול במדינות מתפתחות - הכנות רפואיות מקדימות

טיול במדינות מתפתחות הפך כבר לטיול קונבנציונאלי. לא רק לצעירים יוצאי צבא, אלא גם למשפחות, פנסיונרים, ילדים ואפילו תינוקות. ובכל זאת, נדרשת הכנה רפואית נכונה ומעודכנת כדי להכין את גופנו ואת המערכת החיסונית שלנו להתמודדות עם תנאים שגופנו אינו רגיל להם. לכל מטייל מומלץ לפנות למרפאת מטיילים מוסמכת לפחות חודש לפני מועד נסיעתו, לצורך קבלת ייעוץ מקצועי פרטני וקבלת החיסונים הנדרשים.

בעת מתן ייעוץ חשוב לברר:

- סוג הטיול  - טיול תרמילאי, מאורגן, ביקור משפחה, נסיעת עסקים ועוד.
- משך הנסיעה.
- סוג לינה  - בבתי הארחה, בטבע או בבתי מלון.
- אזורי הטיול ביעד אליו נוסעים - ערים, טבע, אזורים מתויירים יותר או פחות.
- העונה בארץ היעד.
- הרגלים ונטייה להרפתקנות מבחינת אוכל, מבחינת ספורט וכדומה.
- תאריך גיוס - למטיילים צעירים, ישנם חיסונים שניתנו בעת גיוסם לצה"ל וייתכן שהם עדיין בתוקף.
- מחלות רקע (כולל דיכוי חיסוני), תרופות קבועות, אלרגיות, חסר G6PD.
- תקציב הטיול והעדפות אישיות.

 

לאחר ההתייעצות:

1. מומלץ לבקר אצל רופא שיניים ולבצע כל טיפול הכרחי לפני הנסיעה.
2. מומלץ להצטייד במלאי של כל התרופות הקבועות למשך כל תקופת הנסיעה (כולל גלולות למניעת היריון).
3. להתחסן בחיסוני שיגרה (המומלצים לכלל האוכלוסייה ללא קשר ליעד הנסיעה):

 
backpackersbig.jpg 


Tetanus-Diphtheria-ׁPertusis- dTap: התוקף הוא ל- 5 עד 10 שנים, לפי סוג הפצע. התוספת של חיסון השעלת בשנה האחרונה, מיועדת להעלות את רמת החסינות ולמנוע התפרצויות.
צהבת A Hepatitis-  A: מומלץ לברר שהתוכנית הושלמה: שתי זריקות בהפרש של 6 חודשים.  מי שקיבל בעבר זריקה אחת צריך לקבל זריקה נוספת. שתי זריקות מקנות רמת הגנה לשנים רבות, ייתכן לכל החיים. משנת 1998 חיילים קרביים ועובדי מטבח בצה"ל מקבלים מנה אחת של החיסון בעת הגיוס.
צהבת   Hepatitis B: מומלץ לברר שהתוכנית הושלמה (שלוש זריקות בזמן 0 – 1 – 6 חודשים). אם כן, רמת ההגנה נשמרת לשנים רבות, ייתכן לכל החיים.  עובדי מד"א וחובשים חוסנו לפחות עם שתי מנות.
חיסון שפעת: על פי ההמלצות המקובלות לחיסון שפעת: לכל אדם מעל גיל 50 , ילדים מגיל 6 חודשים, נשים הרות בכל שלבי ההיריון ואנשים עם מחלות רקע. מומלץ במיוחד אם נוסעים לעונת החורף או לאזורים טרופיים בכל זמן בשנה.
חיסון כנגד דלקת ריאות (Pneumococcus): לכל אדם מעל גיל 65 וללא קשר לגיל, לכל מי שנמצא בקבוצות סיכון.

חיסונים המיועדים לנסיעות למדינות עולם שלישי:

טיפוס הבטן (Typhoid): מומלץ לרוב המטיילים, זריקה אחת מקנה הגנה לשלוש שנים.
פוליו (Polio): לנוסעים למדינות שעדיין נגועות במחלה (מספר מדינות באפריקה ובאסיה בלבד). תוקף החיסון: 10 שנים.  בישראל ניתן החיסון בזריקה (IPV).
דלקת קרום המוח (Meningococcus): מומלץ למטיילים שנוסעים לתקופה שעולה על 30 יום לאזורים אנדמיים בדרום-מרכז אמריקה, אפריקה ואסיה. חובה על העולים למכה (דרוש כל 3 שנים), ולכל משך הנסיעה לאפריקה באזור של ה"חגורה מנינגוקוקלית". תוקף החיסון: 5 שנים. 
דלקת קרום המוח היפנית (Japanesse encephalitis): לנוסעים מעל חודש (רצוף או מצטבר) לאזורים אנדמיים במזרח אסיה, ב"עונת ההדבקה" של המחלה (שונה בכל אזור). יש להתחיל את החיסון חודש לפני הנסיעה היות ומדובר בסדרת חיסונים.
קדחת צהובה (Yellow fever): למטיילים לדרום אמריקה ואפריקה. חשוב לקבל את החיסון לפחות 10 ימים לפני הכניסה לאזור נגוע. תוקף החיסון: 10 שנים. היות ומדובר בחיסון חי מוחלש, חל איסור מתן חיסון זה לאנשים מדוכאי חיסון, נשים הרות ותינוקות עד גיל 9 חודשים. יש להיזהר מעל גיל 60 לאור הסיכון המוגבר לתופעות לוואי.
כלבת- Rabies: למטיילים הרפתקניים שמתכננים לבקר באזורים נגועים בכלבת, בשמורות טבע, הרחק משירותי בריאות מסודרים. מדובר ב- 3 זריקות. במידה וקיימת חשיפה לחיה נגועה, יש להשלים עוד 2 זריקות בהקדם האפשרי. החיסון מקנה הגנה לשנתיים.
אדמת, חזרת, חצבת (MMR): השלמת 2 חיסונים אם אין תיעוד של חסינות.
תבחין טוברקולין ליוצאים לארצות אנדמיות לשחפת לנוסעים רגילים היוצאים לשנה ומעלה ולנוסעים בסיכון מיוחד כמו עובדי בריאות שיעבדו במקצועם, מדוכאי חיסון, תינוקות, ילדים שהמטפל/ת שלהם הוא תושב המדינה האנדמית.

5. הימנעות מעקיצות יתושים: שימוש באופן קבוע בחומר דוחה יתושים, המכיל DEET בריכוז של 25% או יותר. יש להקפיד על שינה בחדר עם רשתות או שימוש בכילה.
6. שתיית מים מינרליים או מים שעברו טיפול (ע"י יוד, כלור או הרתחה). לא להוסיף קרח לשתייה.  לצחצוח שיניים להשתמש במים מינרליים.
7. טיפול מונע כנגד מלריה: חשוב לציין שמלריה היא מחלה קשה שעלולה לגרום למוות.  היות ואין עדיין חיסון למלריה, קיימת המלצה ברורה ליטול טיפול מונע לפי אזור וסוג הטיול.  קיימות מספר תרופות המתאימות לשימוש:Chloroquine, Plaquenil, Doxyllin ,Primaquine, Mefloquine ו- Atovaquone-proguanil.  לכל תרופה תופעות לוואי מסוימות, לכן ההמלצה חייבת להיעשות באופן פרטני. חשוב להדגיש שאת הטיפול מתחילים לקחת לפני הכניסה לאזור הנגוע,  במשך כל הזמן ששוהים באזור נגוע ומספר ימים עד 4 שבועות לאחר היציאה מאזור זה.
8. מחלת גבהים: למטיילים המתכננים להגיע לגובה 2500 מטר או יותר. התסמינים דומים לבצקת ריאות ו/או בצקת מוחית.   ניתן למנוע או להפחית את התסמונת ולטפל בה על ידי דיאמוקס (Acetazolamide - Diamox) במינון של 125 - 250 מ"ג (1/2 - 1 כדור) פעמיים ביום, יומיים לפני העלייה לגובה וביומיים הראשונים בהם נמצאים בגובה מעל 2500 מ'.  תמיד מומלץ לעלות בהדרגה ולאפשר לגוף להתאקלם.  ניתן גם להיעזר בחמצן וכן מומלץ לנוח בימים הראשונים, אם אין הטבה יש לרדת מיד לפחות 1000 מטר! למידע נוסף על מחלת גבהים.
9. שלשול של המטייל (Traveller's diarrhea): ניתן לצייד את המטופל במספר כדורי Imodium ואנטיביוטיקה ממשפחת ה- quinolones לטיפול בעת הצורך. (לדוגמה: Ciproxin 500 מ"ג 2 כדורים בבת אחת ליום משך 1 עד 3 ימים) או Azenil – Azithromycin.


קיימות מרפאות מטיילים בכל הערים הגדולות בארץ, והן מופעלות על ידי קופות החולים, בתי חולים ומשרד הבריאות. חשוב להתייעץ לפחות חודש לפני הנסיעה.

מה לעשות לאחר החזרה לארץ?

לפנות לרופא המטפל לבדיקה גופנית ולבדיקות מעבדה לפי אזור הטיול וסיפור אישי של חשיפה או מחלה בעת הטיול.
חשוב לזכור שקיימות מחלות עם תקופת דגירה ארוכה אשר עלולות לבוא לידי ביטוי שבועות ואף חודשים לאחר החזרה לארץ. החשובה ומסוכנת מהן היא מחלת המלריה ("קדחת") אשר מתבטאת בחום גבוה וצמרמורת. לכן, במידה וסובלים ממחלת חום חריפה ללא סיבה ברורה לאחר טיול במדינות העולם השלישי יש לשלול אבחנה של מלריה על ידי בדיקת דם (טיפה עבה). המחלה מסוכנה במיוחד אם לא מאובחנת ומטופלת במהירות.

 
 
הכותבת: דר' ביביאנה חזן
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות
מרכז רפואי העמק, עפולה